Monday, 5 November 2007

מהומות סלולאר בפקיעין - סיבה ותוצאה


הברדק בפקיעין בסוף השבוע האחרון לא תפס אותי בהפתעה - בעצם זה לא נכון, המהומות והצתת האנטנה הסלולארית היו צפויות ותגובת המשטרה הפתיעה. על תגובת המשטרה שפכו מילים כמו מים ואני בטוח שאיזו ועדת חקירה תבדוק את הנושא בהמשך הדרך. האנטנה, לדעתי, היא הנקודה המעניינת.

כולנו יודעים שמערכת התכנון בישראל היא מוטת פיתוח תשתיות סלולריות, הדבר נובע מתנאי הרשיון והתמ”א (תוכנית מתאר ארצית) שהאנטנות פועלות תחתן (תמ”א 36).בתנאי הרשיון לחברות הסלולר השונות ישנה דרישה מטעם משרד התקשורת לתת כיסוי של 99% משטח המדינה המאוכלסת. אוקיי, אז המדינה מצאה אפיק נוסף לאספקת תקשורת אשר לא עולה לה כסף - אלא להפך, היא מרוויחה ממנו. רווח זה והאינטרס הצר של המדינה בא לידי ביטוי בכל התחום של האנטנות במדינה.

בוא נניח שאני, תושב פקיעין מתעורר בוקר אחד ומוצא אנטנה סלולרית מול הבית שלי וזה מפריע לי לנוף / אני מפחד מקרינה / או כל סיבה אחרת. ואז, אני פונה לעירייה ומברר בנושא, “למה הציבו פה אנטנה? ואיך אני יכול להתנגד אליה?”. התשובה קצרה - “את האנטנה הציבו חברות הסלולר על פי חוק (תחת תמ”א 36 כאמור) ואנחנו העירייה מחוייבים לאשר את הקמתה, אין לנו מילה בנושא“.

אוקיי - אז עם מי בכל זאת מדברים? צריך לפנות לועדת התכנון המחוזית, אבל מה הבעיה כאן? שאם האזרח מרגיש קטן מול העירייה שבה יש לו זכות לבחור ולהיבחר, בוועדת התכנון המחוזית אין לו כלל ייצוג! ואכן, וועדות אלו כמעט לעולם לא מבטלות הקמה של אנטנה.

החוסר נגישות הזו אל מוסדות התכנון עוד תעלה בדם, בפקיעין יש פצוע אחד בינוני אם אני לא טועה ובעוספייה ב 2001 הציתו כמה אנטנות ומאז אין שם נוכחות של חברות הסלולאר. בהנחה שאין נזקי קרינה (שאף אחד עוד לא הוכיח לכאן או לכאן) למה לתושב אין שום יכולת לייצג את האינטרסים שלו בנושא הזה? התסכול של תושבים במגזר הערבי (דרוזי, מוסלמי, נוצרי וכו’ ) מול רשויות אטומות הוא פשוט יותר גדול מזה של המגזר היהודי. וגם בישובים יהודים - ציוניים - שורשיים נרשמו הצתות של אנטנות סלולריות. הנוסחא היא פשוטה, אם לא הרשויות לא נותנות פתחון פה לתושב במסגרת החוק - החוק איננו מוסרי או דמוקרטי. ומבחינה מסוימת מה שקרה בפקיעין צריך להיות נורת אזהרה לכולם.

0 תגובות:

Share the blog!

Bookmark and Share